עצמאות 74 תערוכת בולים מעוצבים גלריית הציפור הכחולה פ"ת.

בולים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות האוניברסאלית שלנו.  לרבים תהייה זו הפתעה כי , בפתח תקווה הוקם סניף הדואר הראשון מבין המושבות ולכבודה הונפק הבול העברי הראשון הבול הראשון שהודפס בארץ היה בפתח תקוה בול פתח תקווה הוא בול דואר עברי מתחילת המאה ה-20. הבול, שיש הרואים בו את הבול העברי הראשון, נוצר בעקבות יוזמה של יצחק גולדנהירש, ראש ועד המושבה של פתח תקווה ב-1909, לפתרון בעיות הדואר של תושבי המושבה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 לא היה בארץ ישראל העותמאנית שירות דואר מאורגן. יצחק גולדנהירש פנה לדואר האוסטרי והציע להם לפתוח סניף בפתח תקווה, אך הציג שלושה תנאים, יופק בול מיוחד לפתח תקווה, תהיה חותמת מיוחדת לפתח תקווה ומחצית מההכנסות מהבול של פתח תקווה יוזרמו לקופת ועד המושבה. בתמורה לקבלת תנאים אלה, תושבי פתח תקווה ישלחו את מכתביהם לחוץ לארץ באמצעות הדואר האוסטרי.  בסוף 1908 הוזמן אצל  הצייר יהודה רבין  ציור בול והנ"ל עשה עבודה מושלמת. הציור מסמל את תמצית שאיפותיהם של תושבי המושבה- מחרשה, עץ תפוזים, מחרשה ושדות. בחלק העליון של הבול מתנוסס שמה של פ"ת. כיתוב עברי, הבול נמכר  במחיר 14 פארות.בול פתח תקווה זכה לביקוש רב מצד אספני בולים מרחבי העולם וההכנסות ממכירתו הגיעו ל-1,400 פרנקים מזהב. הכנסות אלה לדואר האוסטרי ולוועד המושבה עוררו קנאה, שהובילה להלשנה לשלטונות העות'מאנים. בעקבות ההלשנה נעצר ב-1910 יצחק גולדנהירש, נאלץ לשלם שוחד ולהפסיק את מכירת הבולים.שרה רז  יו"ר עמותת אמני פתח תקוה ואוצרת התערוכות בגלריית הציפור הכחולה אתגרה שוב את האמנים במשימה לעצב בול לחגיגות 74  שנה למדינת ישראל.  הבול אמור להעביר מסר אישי משמעותי  של 74 שנות  קיומה של המדינה  בפורמט כל כך קטן .  הבול צריך להיות  בעל נושא רלוונטי מובן, תקשורתי, האתגר  העיקרי לעצב בול שיהיה אטרקטיבי לצופה  ויכסה  נושאים מוכרים עכשוויים שידברו אל כלל הצופים. כל אמן קיבל קנבס בגודל אחיד, וברור היה כי תוך 3 חודשים האמנים יביאו יצירות שהושקעו בהם  המון אהבה ,יראת כבוד , בקיאות ורגישות . התוצאות מרשימות במיוחד.  הבולים הצבעוניים עשויים בטכניקות שונות ,  אניה ליפצר רשמה על דף תווים של "התקווה" את הציפור הלאומית הדוכיפת. אהובה קליין את הערגה לבניית ירושלים  "עוד אבנך ונבנית"  .חיים גרוס עיצב בולי ירושלים עיר הקודש ולידיה נקוילנקו הדגישה את הפער בין חומות העיר העתיקה לדור החדש המקריב עצמו  לשמירת החומות. אנה קיסר שזרה את סמלי המדינה בעבודת קולאז' של צמר ורקמה וצביעת בטיק . יעל כץ חנקין, אמנית חוקרת דתות ,מתארת חפצים שנמצאו במערת מטמון בנחל משמר , יעל נותנת כבוד לאמנות מקומית מלפני 7400 שנה וחושפת שורשים ממורשתנו הקדומה .גדליה אבייב  משתמש בסמל היעל והרימון ואורנה רחל וינר ודבורה שוורצברג שתייהן מביאות את התהליך שעברה  המדינה והעיר פתח תקוה  בפרט מפרדסים להייטק. נילי ללום מציירת את גשר קלטרווה בכניסה לעיר וישראל טיר מתרפק על נסיעתה של דבורה מכנס ז"ל, מותיקי המושבה , לבית ספר בעגלה עם סוסה. שרה רז גילה קנטי  וחדד דוד מתייחסים לנושא השנה -יד פוגשת יד אחות . ורד ליפשיץ מציינת את ריבוי הגשמים והמים שהעלו את מפלס  הכינרת וכן את יום העצמאות הזה בו כולנו מורידים מסיכות ושוב מזהים אחד את השנייה. אנאל תושבת אוקראינה שזה עתה היגיעה לארץ  ,לפתח תקוה אל אמה וסבתה ,וכאמנית מיד הקצינו לה מקום של כבוד בתערוכה. אמניות חברות עמותה אימצו אותה רכשו צבעים ומכחולים ואנאל מזכה אותנו בעץ האהבה.  יוני זהרני מצייר נוף חקלאי אירנה נוף ימי ויסמין את פרחי ארץ ישראל. ויקי אזולאי ביצירה  דיגיטלית במחשב  את סמלי המדינה. ביצירתה קריעה חדשה ,ישראלה אור ארליך מביאה את תמונת הצנחנים בכותל של דוד רובינגר. אך אצלה הם מצלמים סלפי ומכפילים את התמונה כפי שעושים הצעירים.   אמנים נוספים מציגים עוד ועוד מסמלי המדינה ונופיה.התודות לאמני פתח תקוה שחושפים את יצירותיהם מדי חודש בתערוכות בגלריית הציפור הכחולה ובסרטונים במסגרת פרויקט "הכר את אמני עירך" ומעלים את קרנה של האמנות במעלות עולם התרבות .